Material from the Coalition for public health
http://www.slideshare.net/eliyahoo/ss-13694160
[As one would expect from a coal and oil burning
facilities, the level of dioxin was negligible and following conversion to gas,
it would be even less negligible. But then again the testing was not done with CALUX so it may not have measured the small but still significant values. AS]
Rate of release 2.8*10-10 kg/hr מח"ג 4
1*10-5 micrograms/ dry standard cubic meters
Rate of release 7.5*10-11 kg/hr פצ"ח
The maximal concentrations were all calculated for evening
hours, with a stable atmospheric layer and low wind velocity of less than 1
meter/min.
The maximum average daily release reached 0.092 femtograms/cubic
meter (this was 0.01% of the environmental reference value in the neighborhood
of Geullah in Haifa.
The maximal annual average reached 0.014 femtograms/meter
cubed (which was 4.7*10-3 % of the environmental reference value)
and was calculated for the most Northern point of the petroleum distillation
facility.
Comparison of present concentrations to those which will
result following conversion from oil to natural gas.
Dioxins and furans
daily 1.41 femtogram/cubic meter after conversion 0.092 femtograms/cubic meter
annual 0.255/ femtogram/cubic meter 0.014
femtograms/cubic meter
environmental reference value daily
9*10-7
microgram/cubic meter
annual 3*10-7 microgram/cubic meter
Dec. 28. 2014
אחרי שקראתי על תוכנית להקים משרפה חדשה באיזור חיפה כתבתי את זה
הנידון:
תמ"א 2/4/16 תכנית מתאר ארצית לפסולת מוצקה, שינוי מס' 2
מומלץ להקים מבנה לשריפה והפקת אנרגיה מזבול חקלאי. (הדבר דרוש עקב הרפורמה במשך רפתות ולולים שאינו מתיר עוד לזבול מהמשקים להגיע לסביבה.)
כל משרפה חייב בדיקה של פליטת דיאוקסינים. כמו כן אין להכשיר משרפה בלי הערכה כמה דיאוקסינים יפלטו לאוויר מבוסס על מבנים דומים שכבר נבדקו ותכנית של ניטור לחייו המפעל. (בדרך כלל כל חודש השנה הראשונה וארבע פעמים בשנה.) כמו כין כל שנה חייב בדיקת החלב ברפתות באיזור לברר שהחומרים לא נכנסת לשלשלת המזון.
לבדיקות האלו מומלץ שיטה של CALUX
. ורק במקרא של רמה חייבי לאימת התוצאה עם hpGMS
---------------------------------------------------------
מזהמים אורגניים עמידים בישראל
יש מידע מועט על חשיפה למזהמים עמידים בישראל.
סקר ניטור ביולוגי בדגימות חלב אם שנאספו מ-52 יולדות בין השנים 2011-2012, בדק
נוכחות של מזהמים אורגניים עמידים. התוצאות הראו כי נמצאו ריכוזים ניתנים לאיתור
של תרכובות כגון DDT, PCBs ו-Chlordanes. הריכוזים דומים לאלה שדווחו באירופה או נמוכים מהם, ובהשוואה
לסקר משנת 1985 הם מעידים על ירידה ניכרת בריכוז המזהמים בחלב אם (16).
סקר אחר שפרסם בשנת 2013 מינהל המזון הארצי בדק נוכחות של דיוקסינים ותרכובות PCBs דמויי דיוקסינים במזון. ב-23% מהדגימות שנבדקו רמת סך כל הדיוקסינים, הפורנים וה-DL-PCBs) Dioxin-like PCBs) הייתה מתחת לסף הזיהוי, וב-65% הייתה הרמה נמוכה מ-1pg/g fat.
בעוף ומוצריו (בשר עוף לסוגיו, כבד עוף וביצים) רמת סך כל הדיוקסינים, הפורנים וה-DL-PCBs הייתה גבוהה מבקטגוריות מזון אחרות שנבדקו (מוצרי חלב שונים, בשר בקר, דגים). חריגות נמצאו גם בדגימות ביצים. למרות זאת, הדוח קובע שחלה ירידה של ממש ברמת הדיוקסינים במזון (17).
סקר אחר שפרסם בשנת 2013 מינהל המזון הארצי בדק נוכחות של דיוקסינים ותרכובות PCBs דמויי דיוקסינים במזון. ב-23% מהדגימות שנבדקו רמת סך כל הדיוקסינים, הפורנים וה-DL-PCBs) Dioxin-like PCBs) הייתה מתחת לסף הזיהוי, וב-65% הייתה הרמה נמוכה מ-1pg/g fat.
בעוף ומוצריו (בשר עוף לסוגיו, כבד עוף וביצים) רמת סך כל הדיוקסינים, הפורנים וה-DL-PCBs הייתה גבוהה מבקטגוריות מזון אחרות שנבדקו (מוצרי חלב שונים, בשר בקר, דגים). חריגות נמצאו גם בדגימות ביצים. למרות זאת, הדוח קובע שחלה ירידה של ממש ברמת הדיוקסינים במזון (17).
17. ורסנו, ר' ועמיתים
(2013). סיכום סקר דיאוקסינים ותרכובות PCBs
דמויי דיאוקסינים במזון בישראל 2013. שרותי בריאות הציבור, שרות המזון
הארצי, משרד הבריאות
סיכום סקר דיאוקסינים ותרכובות PCBs דמויי דיאוקסינים במזון בישראל 2013
ד"ר רינה ורסנו, ד"ר זיוה חממא אלישוב,ד"ר
ריבה בן עזרא
רקע:
דיאוקסינים הינו שם כללי המשמש עבור משפחת חומרים
בעלי מאפיינים מבניים וכימיים
משותפים. למשפחה זו משתייכות תרכובות פולי כלורדיבנזודיאוקסינים
(
Polychlorinated dibenzo para-dioxins
PCDDs(
-, פולי כלורדיבנוזופורנים
polychlorinated dibenzofurans-PCDFs
ותרכובות פוליכלורביפנילים
Coplanar Polychlorinated biphenyls -PCB's
דמויי דיאוקסינים.
כ 419 תרכובות זוהו כמשויכות למשפחת "דיאוקסינים",
אולם רק לכ 30 תרכובות מייחסים - -
תכונות טוקסיות מובהקות, כאשר 2,3,7,8 TCDD הינה התרכובת הרעילה ביותר.
רעילותם של תרכובות הדיאוקסינים נמדדת בהשוואה לרעילות
התרכובת 2,3,7,8 TCDD .
בעזרת אקסטרפולציה ניתן להעריך את הטוקסיות של שאר
התרכובות במשפחה זו ע"י שימוש
בפקטורים של רעילות אקוויוולנטית (Toxic Equivalency Factors-TEFs) .
הכפלת הריכוז של תרכובת דיאוקסין בפקטור המשקף את
רעילותה היחסית נותן את תכולת
הדיאוקסין במונחים של רעילות אקוויולנטית (Toxic Equivalents-TEQs) .
מקור הדיאוקסינים:
דיאוקסינים הינם מוצרי לוואי של תהליכים תעשייתיים,
אולם הם נוצרים גם בתהליכים טבעיים
כגון התפרצות וולקנית ושריפת יערות. תרכובות אלו
הינם מוצרי לוואי בלתי רצויים כאשר תהליכי
חימום יוצרים תרכובות אורגניות המכילות כלור. דיאוקסינים
עלולים להיווצר ממגוון רחב של
תהליכי ייצור תעשייתי הכוללים: התכה, הבהרה של נייר
וייצור של קוטלי עשבים וחומרי הדברה
אחרים. משרפות לפסולת מוצקה הינן הגורם העיקרי לשחרור
דיאוקסינים לסביבה בגלל בעירה
לא שלמה.
דיאוקסינים נמצאו בעולם בכל המצעים כולל אוויר,
קרקע, מים, משקעים ומזון. במזון בעיקר
במוצרי חלב, בשר, דגים ורכיכות. רמות גבוהות ביותר
נמצאו בכמה קרקעות, משקעים ובע"ח.
הרמות הנמוכות ביותר נמצאו במים ובאוויר.
אחסון מסיבי של פסולת שמנים תעשייתיים עם רמות גבוהות
של דיאוקסינים יש בכל העולם.
אחסון ממושך של חומרים אלו עלול לשחרר דיאוקסינים
לסביבה ולזהם את אספקת המזון לאדם
ולבע"ח.
שריפה הינה הדרך הזמינה ביותר להרוס דיאוקסינים,
למרות שדרכים אחרות נבדקות. התהליך דורש
טמפרטורה גבוהה מ 850° C
ועל מנת להרוס כמות גדולה של מזהמים אלה נדרשת-
C °1000 ויותר. טמפרטורה גבוהה של
ההשפעות על בריאות האדם:
חשיפה קצרה של האדם לרמה גבוהה ביותר של דיאוקסינים
עלולה לגרום לפגיעות בעור כמו
פצעי אקנה, כתמים כהים על העור ושינוי בתפקודי כבד.
חשיפה ממושכת קשורה להחלשה של המערכת החיסונית,
השפעה על התפתחות מערכת
העצבים, פגיעה במערכת ההורמונלית ובתפקודי פוריות.
חשיפה כרונית של בעלי חיים
לדיאוקסינים גרמה לכמה סוגי סרטן.
ב- 1997, 2,3,7,8 TCDD עבר הערכה ע"י הארגון העולמי לחקר הסרטן
(IARC) . בהתבססות
על נתונים אפידמיולוגים מבני אדם הדיאוקסין TCDD
סווג כ"ידוע כמסרטן לבני אדם".
אולם
ה TCDD אינו משפיע על המרכיבים הגנטיים ולחומר רמה של
ערך סף
שחשיפה שמתחתיה הסיכון לסרטן נמוך.
עוברים הם הרגישים ביותר. ולדות עלולים להיות רגישים
למספר סיכונים ולהשפעות של
דיאוקסינים.
דפוסי חשיפה לדיאוקסינים:
בהעדר חשיפה תעסוקתית, למעלה מ- 90% מחשיפת האדם
לדיאוקסינים הינה דרך המזון.
בעיקר בבשר, מוצרי חלב, דגים ורכיכות.
אודות ליציבותם הרבה והצטברותם בשומן, לרוב האוכלוסיה
יש רקע של חשיפה לדיאוקסינים
ורמה מסוימת בגוף. חשיפה נורמלית של הרקע אינה צפויה
להשפיע על הבריאות. יחד עם זאת,
משום רעילותם הרבה יש להפחית למינימום את חשיפת
האוכלוסיה למזהמים אלה.
אוכלוסיות מסוימות או יחידים עלולים להיות חשופים
יותר לרמות גבוהות בגלל מזונם (לדוגמא
דיאטה עשירה בדגים הנהוגה בחלקים מסוימים בעולם)
או בגלל עבודתם (תעשיות נייר, ציפה,
משרפות ואתרי אשפה(.
בנוסף, הצרכנים יכולים להפחית את הסיכון מחשיפה
ולהקטין את העומס של הגוף מתרכובות
הדיאוקסינים על ידי הפרדת השומן מהבשר, צריכה של
מוצרי חלב דלי שומן. דיאטה מאוזנת
)הכוללת פירות, ירקות ודגנים( תעזור להימנע
מחשיפה ממקור אחד.
רמות דיאוקסינים, פורנים ותרכובות PCBs – דמויי דיאוקסינים במזון בישראל סקר 2013
בהמשך לסקר שנעשה בשנת 2008 ביצע שרות
מזון ארצי בשיתוף עם משרד החקלאות סקר
לבדיקת נוכחותם וכמותם של מזהמים ממשפחת הדיאוקסינים
במוצרי מזון מן החי ממגוון יצרנים
המשווקים בישראל, לצורך הערכת החשיפה לדיאוקסינים
של האוכלוסייה בישראל דרך המזון.
במסגרת הסקר נדגמו מגוון מוצרים מן החי בעיקר מוצרים
בעלי רמות שומן גבוהות בשל
הצטברות התרכובות ממשפחת הדיאוקסינים בשכבת השומן.
בשלב הראשון נדגמו 133
דוגמאות של חלב ומוצרי חלב, דגים, ביצים, בשר וכבד
עוף, בשר בקר, כבד ושומן בקר, שומן
חזיר ושמן זית. בשלב השני נדגמו 83 דוגמאות נוספות
לצורך אימות התוצאות. הדוגמאות ניטלו
מאזורים שונים בארץ לקבלת תמונה כוללת על תכולת
מזהמים אלה מכלל המזונות מן החי
המיוצרים ברחבי הארץ.
כל הדוגמאות נבדקו במעבדת BDS –
BioDetection Systems , בהולנד. בשיטת DR
CALUX נבדקו התרכובות הבאות:
PCDDs- 2,3,7,8-TCDD, 1,2,3,7,8-PeCDD,
1,2,3,4,7,8-HxCDD, 1,2,3,6,7,8-HxCDD, 1,2,3,7,8,9-HxCDD, 1,2,3,4,6,7,8-HpCDD,
OCDD.
PCDFs- 2,3,7,8-TCDF, 1,2,3,7,8-PeCDF, 2,3,4,7,8-PeCDF,
1,2,3,4,7,8-HeCDF, 1,2,3,6,7,8-HeCDF, 1,2,3,7,8,9-HeCDF, 2,3,4,6,7,8-HxCDF,
1,2,3,4,6,7,8-HpCDF,1,2,3,4,7,8,9-HpCDF, OCDF.
Dioxin-like PCBs (DL-PCBs)- PCB77, PCB81,
PCB126, PCB169, PCB105, PCB114, PCB118, PCB123, PCB156, PCB157, PCB167, PCB189.
21מהדוגמאות נשלחו לבדיקה נוספת לאימות התוצאות במעבדת ALS Czech Republic ,
בצ'כיה. דוגמאות אלה נבדקו במכשיר High Resolution GC-High Resolution MS ( HRGC-HRMS .)
בנוסף לתרכובות שנבדקו ב- BDS וצוינו לעיל נבדקו גם התרכובות:
Non Dioxin-like PCBs (NDL-PCBs)- PCB28, PCB52, PCB101,
PCB38, PCB153, PCB180.
Wasser, J. et al. (2012). Biological monitoring of persistent organic pollutants in human milk in Israel. Poster at EHF annual conference, 2012
http://www.ehf.org.il/sites/default/files/u632/Persistent%20Organic%20Pollutants%20in%20Human%20Milk%20in%20Israel%2013082013.pdf
Wasser J1, Berman t1, Lerner-Geva L2, Grotto I1, Rubin L1,3
1 Public Health Services, Ministry of
Health, Israel, 2 Women and Children's Health
Research
Unit, Gertner Institute for Epidemiology & Health Policy Research,
Israel, 3 School of Public
Health, University of Haifa
Background: Persistent organic pollutants (POPs) are man-made organic
non-volatile compounds that are resistant to environmental degradation through
chemical, biological and photolytic processes. POPs were used as pesticides and in
industrial processes in the production of solvents, polyvinyl chloride, and pharmaceuticals. Human
exposure to POP's through the food chain have been associated with lung, breast and
colon cancers as well as other adverse health effects: endocrine disruption, poor
reproductive outcomes and insulin resistance. The Stockholm Convention on POPs is an
international environmental treaty that aims to eliminate or restrict the production
and use of POPs. Israel signed the treaty in 2001 and ratified it upon joining the OECD
in 2010. The present survey was performed as part of the national implementation
plan as required by
the Convention. Human milk, with a relatively high fat content, is
considered to be a
preferable matrix for monitoring population exposure to POPs
Methods: Study methods were based on World Health Organization (WHO)
guidelines for measuring POPS in human milk. Primaparous women aged 23-35 who were
living in Israel for the last 10 years were recruited from three maternity
hospitals* in the center of Israel. Breast milk samples from 52 women were collected between 3-17
weeks postpartum. Chemical analysis on the pooled sample was performed in the
WHO reference laboratory in Freiburg, Germany
Results: All indicator compounds (chlordanes, DDT compounds,
Hexachlorocyclohexanes, and PCB's) were found in detectable levels in
the pooled sample. Levels were comparable to and mostly lower than those reported
in European countries. Compared to the previous 1985 survey in Israel levels for
all indicator compounds have declined significantly. Total PCBs concentration was
23.9 ng g-1 lipid weight as compared to 540 ng g-1 in 1985.
Conclusion: Since 1985 levels of POP's contamination in Israel as
measured in breast milk have declined significantly
Our thanks to the staff of the Medical Centers: Tel Aviv, Meir and
Sheba for their aid and cooperation