dioxin testing in Israel not 02

http://www.old.health.gov.il/Download/pages/Seker_dioxins2008.pdf

מדינת ישראל

State of Israel

Ministry of Health                     משרד הבריאות

Public Health Services             שירותי בריאות הציבור

Food & Nutrition Services      שירותי המזון והתזונה

Central Office                           המטה

שירות המזון הארצי

www.health.gov.il/fcs

                                                         Haarbaa St. 12 Tel-Aviv , 64739 Tel 03-6270100                                                                                                                  Fax 03-5619549 רח' הארבעה 12 תל אביב, 64739

P.O.B. 20301 Tel-Aviv 61203

סקר ראשוני על רמות דיאוקסינים ותרכובות PCB's דמויי דיאוקסינים במזון בישראל    (   (2008

ד"ר רינה ורסנו

ד"ר ג'ון ינג

דיאוקסינים הם שם כללי לתרכובות פולי כלורדיבנזודיאוקסינים

 ( Polychlorinated dibenzo-para-dioxins),  פולי כלורדיבנוזופורנים     

                   polychlorinated dibenzo-furans) )

ולפוליכלורביפנילים Coplanar Polychlorinated biphenyls -PCB's .) )

דיאוקסינים הינם קבוצה מיוחדת של חומרים כימיים מסוכנים שידועים כמזהמים אורגנים

עמידים. הדיאוקסינים חודרים לסביבה או לגוף האדם ונשארים תודות ליכולתם להתמוסס

בשומן וליציבותם הכימית הגבוהה. מחצית החיים שלהם בגוף, בממוצע, הינה 7 שנים. בסביבה,

דיאוקסינים נוטים להצטבר ביולוגית בשרשרת המזון.

כ- 419 תרכובות המשוייכות לשם הכולל דיאוקסינים זוהו , אולם רק לכ- 30 מיוחסים תכונות

טוקסיות מובהקות, כאשר TCDD 2,3,7,8 הינה התרכובת הרעילה ביותר.

דיאוקסינים הינם מוצרי לוואי של תהליכים תעשייתים , אולם הם נוצרים גם בתהליכים

טבעיים כגון התפרצות וולקנית ושריפת יערות . תרכובות אלו הינם מוצרי לוואי בלתי רצויים

כאשר תהליכי חימום יוצרים תרכובות אורגניות המכילות כלור . דיאוקסינים עלולים להיווצר

ממגוון רחב של תהלי כי ייצור תעשייתי הכוללים : התכה, הבהרה של נייר וייצור של קוטלי

עשבים וחומרי הדברה אחרים. משרפות לפסולת מוצקה הינן הגורם העיקרי לשחרור דיאוקסין

לסביבה בגלל בעירה לא שלמה.

דיאוקסינים נמצאו בעולם בכל המצעים כולל אוויר , קרקע, מים, משקעים ומזון. במזון בעיקר

במוצרי חלב, בשר, דגים ורכיכות. רמות גבוהות ביותר נמצאו בכמה קרקעות , משקעים ובע"ח.

הרמות הנמוכות ביותר נמצאו במים ובאוויר.

איחסון מסיבי של פסולת שמנים תעשייתים עם רמות גבוהות של דיאוקסינים יש בכל העולם .

איחסון ממושך של חומרים אלו עלול לשחרר דיאוקסינים לסביבה ולזהם את אספקת המזון

לאדם ולבע"ח.

שריפה הינה הדרך הזמינה ביותר להרוס דיאוקסינים, למרות שדרכים אחרות נבדקות. התהליך

דורש טמפרטורה גבוהה מעל °C850 ועל מנת להרוס כמות גדולה של חומר נדרשת טמרפטורה

גבוהה של °C1000 ויותר.

ההשפעות של דיאוקסינים על בריאות האדם:

חשיפה קצרה של האדם לרמה גבוהה ביותר של דיאוקסינים עלולה לגרום לפגיעות בעור כמו

פצעי אקנה, כתמים כהים על העור ושינוי בתפקודי כבד.

חשיפה ממושכת קשורה להחלשה של המערכת החיסונית, השפעה על התפתחות מערכת

העצבים, פגיעה במערכת ההורמונלית ובתפקודי פוריות . חשיפה כרונית של בעלי חיים

לדיאוקסינים הביאה לכמה סוגים של סרטן.

TCDD 2,3,7,8 עבר הערכה ע"י הארגון העולמי לחקר הסרטן (IARC) ב- 1997 . בהתבססות על

נתונים אפידמיולוגים מבני אדם הדי אוקסין TCDD 2,3,7,8 סווג כידוע כמסרטן לבני אדם .

אולם ה- TCDD 2,3,7,8 אינו משפיע על המרכיבים הגנטיים ולחומר רמה של ערך סף של

חשיפה שמתחתיה הסיכון לסרטן נמוך.

עוברים הם הרגישים ביותר . ולדות עלולים להיות רגישים למספר סיכונים ולהשפעות של

דיאוקסינים.

דפוסי חשיפי לדיאוקסינים

בהעדר חשיפה תעסוקתית 95% מחשיפה לדיאוקסינים הינה דרך המזון . המקור העי קרי

לחשיפה הינו מזון מן החי כמו בשר, מוצרי חלב ודגים.

אוכלוסיות מסוימות או יחידים עלולים להיות חשופים יותר לרמות גבוהות בגלל מזונם

)לדוגמא דיאטה עשירה בדגים הנהוגה בחלקים מסוימים בעולם ( או בגלל עבודתם )תעשיות

נייר, ציפה, משרפות ואתרי אשפה(.

בנוסף, הצרכנים יכולים להפחית את הסיכון מחשיפה ולהקטין את העומס של הגוף מתרכובות

הדיאוקסינים על ידי הפרדת השומן מהבשר , צריכה של מוצרי חלב דלי שומן . דיאטה מאוזנת

)הכוללת פירות, ירקות ודגנים( תעזור בהימנעות מחשיפה ממקור אחד.

סקר ישראלי על רמות דיאוקסינים וחומרים דומים לדיאוקסינים במזון:

על מנת להעריך את ההשפעות הבריאותיות האפשריות מחשיפה לדיאוקסינים דרך המזון ביצע

שרות המזון הארצי סקר לבדיקת נוכחותם וכמותם של מזהמים אלו במזון מן החי המשווק

לצרכנים בישראל.

במסגרת הסקר נדגמו 50 דוגמאות של חלב ומוצרי חלב, דגים, ביצים, כבד עוף, כבד ושומן בקר.

הדוגמאות ניטלו מאזורים שונים בארץ לקבלת תמונה כוללת על תכולה של החומרים הנבדקים

מכלל המזונות מן החי המיוצרים ברחבי הארץ.

הדוגמאות נבדקו במעבדת MSS - Marchwood Scientific Services , באנגליה.

הדיאוקסינים שנבדקו:

2378-TCDF, 12378-PCDF, 23478-PCDF, 123478-HxCDF, 123678- HxCDF, 234678- HxCDF, 123789- HxCDF, 1234678- HxCDF, 1234789- HxCDF, OCDF, 2378-TCDD, 12378-PCDD, 123478-HxCDD,

123678- HxCDD, 123789- HxCDD, 1234678-HxpCDD, OCDD.

PCB's  דמויי דיאוקסינים שנבדקו:

PCB-81, PCB-77, PCB-123, PCB-118, PCB-114, PCB-105, PCB-126, PCB-167, PCB-156, PCB-157, PCB-169, PCB-189.

רעילותם של התרכובות שנבדקו נמדדת על פי השוואת רעילותם לרעילות התרכובת: 2,3,7,8

טטראכלורודיבנזו-פארא-דיוקסין    ( 2,3,7,8 TCDD )    תרכובת זו הינה הטוקסית ביותר מבין

הדיאוקסינים. רוב הנתונים על רעילות הינם מתרכובת זו. בעזרת אקסטרפולציה של תוצאות

הניסויים ניתן להעריך את הטוקסיות של שאר התרכובות משפחה זו ע"י שימוש בפקטורים של

רעילות אקוויוולנטית TEFs - Toxic Equivalency Factors . )

הכפלת הריכוז של תרכובת הדיאוקסין בפקטור המשקף את רעילותה היחסית נותן את תכולת

הדיאוקסין במונחים של רעילות אקוויולניטית( TEQ – Toxic Equivalents .)

להלן תוצאות הבדיקות:

לא נמצאו הבדלים בתוצאות הבדיקות בין איזורי הארץ השונים.

ב- 44 אחוז מהדוגמאות, לא נמצאו דיאוקסינים או דיבנזופורנים. בדוגמאות שבהן אכן התגלו

דיאוקסינים, רק מספר מוגבל מהתרכובות ברשימה של 17 נגזרות שנבדקו נמצאו. מתוך 850

מדידות אפשריות ) 17 תרכובות כפול 50 דוגמאות(, לדיואקסינים ו/או דיבנזופורנים רק ב- 171

( 20% ( מדידות התגלו התרכובות. קיימת השאלה הקריטית, איך להתייחס למקרי אי-הגלוי?

קיימות שתי שיטות חלופיות להתייחסות:

· להתייחס לאי-הגלוי כאי-נוכחות )לכן, ערך המדידה יהיה      0

· להתייחס לאי-הגלוי כחוסר רגישות במדידה, ולכן לערך המדידה יהיה הערך של סף הגלוי

לכל מקרה של אי-הגלוי. שיטה זו עלולה להפריז בערכה ולתת לערך המדידה תוצאה שאינה

בהכרח נכונה ואמיתית.

מומחי ארגון הבריאות העולמי ממליצים על רמת צריכה סבילה (TDI) של 4 פיקוגרם

לקילוגרם משקל גוף ליום   )ולאדם בעל משקל גוף ש ל 60 ק"ג הרמה הסבילה היא 240 פיקוגרם

ליום(.   זוהי רמה שבה האדם יכול להיות חשוף לה ללא סכנה בריאותית . רמה זו מחושבת על

בסיס חשיפה במשך כל החיים ועל הרמות המצטברת של דיאוקסינים בגוף.

בהשוואה של צריכה של דיאוקסינים ממוצרים מן החי ) בסקר זה ( כשבסיס החישוב היה

כשאין שארית מחושבת התוצאה על פי גבול זיהוי הבדיקה (TEQ1)  לרמת הצריכה הסבילה

לאדם במשקל של 60 ק"ג נמצא שהחשיפה היא כ- 68% מהרמה מקובלת. בהשוואה של הצריכה

שבסיס החישוב היה כשאין שארית משמעותה אפס דיאוקסינים מצאנו חשיפה של כ- 30.3%

מהמרמה המקובלת . חשיפה  )צריכה(  זו הושפעה מאד ע "י דוגמא יחידה  )שמנת 38% שומן(

שנמצא בה ריכוז גבוה של PCBs . ללא דוגמא זו, המנה היומית הצפויה הייתה 19.3%  TEQ2  ו-

 58.9%  TEQ1  מהרמה שהמקובלת .

 לאור הנתונים שהוצגו בסקר זה, לפי הערכת חשיפה מחמירה (TEQ1) וגם על פי הערכת חשיפה

ריאלית יותר ( TEQ2 ), ניתן לסכם שלא נשקפת סכנה בריאותית לאוכלוסיה בישראל מחשיפה

של דיאוקסינים מצריכת מוצרי מזון מן החי מתוצרת הארץ.

לסיכום:

הבטחת בטיחות המזון הינה תהליך מתמשך שמתחיל בייצור חומרי גלם בשדה ונגמר בצריכה.

בקרה בכל שלבי התהליך הכרחית למזון בטוח . חשוב לזכור שזיהום במזון עלול לקרות בכל

נקודה מהשדה  )החווה החקלאית(  ועד השולחן. חייבים להפעיל מערכות לניטור מזהמים במזון

כדי לוודא שלא יהיו רמות חריגות מהרמות הסבילות.

על פי תוצאות סקר זה , מצאנו שלא נשקפת סכנה בריאותית לאוכלוסיה בישראל מחשיפה של

דיאוקסינים מצריכת מוצרי מזון מן החי מתוצרת הארץ . עם זאת , אנו נמשיך לבצע ניטור

לנוכחות דיאוקסינים במזון

בטבלאות הבאות, מוצגות התוצאות בשתי השיטות: (הטבלה מלאה באתר)

	PCDDs+PCDFs
	pg/g
שם המוצר	TEQ1	TEQ2
מוצרי חלב
גאודה בטעמים 28% שומן	0.7	0.6
גבינת תום עיזים 30% שומן	0.9	0.5
שמנת מתוקה 38% שומן	1.0	1.0
דגים
בורי	1	0.2
בורי	0.3	0.1
בורי	1.1	1.1
בורי	0.4	0.1
בורי	0.2	0.1
(קרפיון, ברמונדי -  0)
כבד עוף, כבד בשר-  על סף הניתון
	PCBs like Dioxin TEQ1	PCBs like Dioxin TEQ2
שומן בקר (1/3)	2.6	2.6
שמנת מתוקה 38% שומן	4.8	4.8

 TEQ1 רעילות אקוויולניטית  – כשלא נמצאה שארית ההתייחסות לשארית הינה בגבול

הזיהוי.

TEQ2  רעילות אקוויולניטית – כשלא נמצאה שארית ההתייחסות לשארית היא כ- 0 .

מוצרי חלב בנדקו והיו על סף המדידיה

חלב גולמי, לבנה 11% שומן, גבינה למריחה מעודנת טבעית 12% שומן, שמנת 15% שומן, שמנת 15% שומן, פטה עיזים מעודנת 16% שומן,פטה צאן 16% שומן,גבינת ברינזה צאן,18% שומן,פטה כבשים 20% שומן, מוצרלה - גבינה חצי קשה בסגנון איטלקי 22% שומן, גבינה צהובה חצי קשה 22% שומן,פטה צאן גבינה מלוחה 22% שומן,חלומי – גבינה, קשה לטיגון אפייה וצליה 24% שומן, ברי - גבינה רכה בשלה 24% שומן,מעדן גבינה בולגרית ,למריחה בתוספת פיסטוק חלבי 25% שומן,גבינה צהובה חצי קשה 28% שומן, גבינת גאודה    28% שומן, מסקרפונה - גבינת שמנת מתוקה קשה בסגנון איטלקי 40% שומן, חמאה משמנת מפוסטרת 81% שומן

על פי הסקר, להלן חישובי החשיפה )הצריכה( לדיאוקסינים, פורנים ו- PCBs דמויי דיאוקסין

סוג מזון	*צריכה יומיתg/d ) )	**ריכוז TEQ1	***ריכוז TEQ2	****מנה יומית TEQ1	מנה יומית TEQ2
		pg/g	pg/g	pg/d	pg/d
חלב	155	0.2	0.1	31	15.5
מוצרי חלב	112.4	0.818	0.4	91.2	50.6
חלקי פנים	4.1	0.63	0.35	2.6	1.44
דגים	18.6	0.53	0.28	9.9	5.2
ביצים	37	0.75	0	27.8	0
סה"כ	- -	--	--	162.5	72.74

* צריכה יומית- הנתונים הינם ממאזן אספקת מזון של הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2008

ומשנתון מועצת החלב 2007 .

** 1TEQ – סה"כ 1 TEQ של דיאוקסינים, פורנים ו- 1 TEQ של PCBs דמויי דיאוקסין:

*** 2TEQ – סה"כ 2 TEQ של דיאוקסינים, פורנים ו- 2 TEQ של PCBs דמויי דיאוקסין:

**** מנה יומית – מכפלה של הצריכה היומית בריכוז ה- TEQ

http://www.phc.org.il/wp-content/uploads/2011/04/Dioxin.pdf

הקואליציה לבריאות הציבור

סביבה למען בריאות ארגוני הציבור

לוסיה ילין-ברגובוי

תמונת מצב בישראל

בשנת 2005 ננקטו צעדים רגולאטורים ראשונים בנוגע לפליטות דיאוקסינים כאשר השר לאיכות הסביבה  ממן שתי קבוצות של מדענים אשר ביצעו הערכה של מצאי הדיאוקסינים בסביבה ומקורותיהם. חשוב לציין כי הנתונים המוצגים בדו"חות להלן הינם תוצאות הערכות אשר בוצעו על בסיס הקריטריונים של ארגון האו"ם  

( Standardized Toolkit for Identification and Quantification of Dioxin and Furan releases, UNEP)

ואינם מסתמכים על מדידות . אחד החוקרים הגיש דו"ח למשרד להגנת הסביבה  )גיל כ"ץ,     ( 2005  ובו מצוין כי אחד המקורות העיקריים בישראל לפליטות דיאוקסינים בשנת

 2002 הינם מפעלי מתכות כאשר כל מפעל פולט כמות דיאוקסינים פי עשרה מהמותר.

בשנת 2008 פורסמה הערכה נוספת לדיאוקסינים בישראל לשנת  2005   (אלפרט וחוב       ( 2008,      לפי תוצאות הערכה זו, הפליטה הכוללת של דיאוקסינים בכל מרכיבי הסביבה לשנת 2005 היא כ- 303 TEQ גר' מתוכה כ- 11% נפלט לאוויר. הפליטה הסגולית של דיאוקסינים לאוויר בשנה זו עמדה על כ-4.58 גר'  לשנה ומיליון תושבים ונמצאה נמוכה מזו הממוצעת במדינות אירופאיות המפקחות על הפליטות 5.7 TEQ) גר' לשנה ומיליון תושבים .( עם זאת הפליטה הסגולית של דיאוקסינים מבערה שאינה חלק מפעילות תעשייתית בישראל, נמצאה נמוכה משמעותית, כמעט בשני סדרי גודל מהממוצע האירופאי.

כמו כן, הפליטה מבערה בתעשיית הייצור בישראל נמצאה גבוהה פי שלושה מהממוצע האירופאי ונמצאת ברמה דומה לפליטות הסגוליות בבלגיה , שוויץ, אנגליה ודנמרק. מדינות אלו מתועשות ברמה גבוהה יותר מישראל ולכן , שיערו כי במדינות הללו תהליכי הייצור מזהמים פחות וכי אמצעי הטיפול בגזי הפליטה טובים יותר מאשר אלה הקיימים בישראל .

נמצאו הבדלים משמעותיים בין שתי ההערכות. לפי ההערכה לשנת 2005 , הפליטה עמדה על כ- 31.7 TEQ גר'  לשנה, לעומת 26.1 TEQ גר'  לשנה במצאי. 2002     אחד ההבדלים המתודולוגיים הבולטים הוא שבמחקר האחרון השתמשו בגרסא מאוחרת יותר של שיטת האו"ם מזו שהייתה בשימוש במחקר הקודם…. בשתי ההערכות ממליצים להתייחס למקורות זיהום ספציפיים ולהגביל פליטות של דיאוקסינים וחלקיקים אליהם הם נספחים. כמו כן, ממליצים לקדם חקיקה ויישום טכנולוגיות סביבתיות מתקדמות

תמונת מצב באזור חיפה

איגוד ערים חיפה הזמין מחברת TNO מהולנד, הערכה ראשונית לפליטות דיאוקסינים ופוראנים בשטח האיגוד ( TNO, 2004 ). החברה הסתמכה על ידע קיים בעולם ובשיטה שפותחה על ידי האו"ם ( UNEP, 2003 ) עבור בחינה ברמה לאומית, וזו יושמה לראשונה ברמה אזורית. התוצאות הושוו לנתונים מהערכות לאומיות של מדינות אירופאיות ומכאן נקבע האם דרושים או רצויים מחקרים נוספים. הערכתם השמרנית לסה"כ הפליטות היא כ-   0.9 TEQ גר'/שנה והפליטה היחסית היא 1.8 TEQ גר'/מליון נפש.

בהשוואה למדינות אחרות, מדובר בערכים נמוכים יחסית ולכן נקבע כי אין צורך ישיר במחקרים נוספים, ניטור באזור, מדידת מקורות מסוימים או מדידת הריכוזים הסביבתיים. המשרד להגנת הסביבה ערך מספר סקרים לאפיון זיהום אוויר במפרץ חיפה.  בתרשים 1 מוצגות תוצאות המדידות לשנת 2007 . ניתן לראות כי הערכים נמוכים באופן משמעותי מערכי הייחוס וכן כי הנתונים אינם שלמים. בשנת 2008 כמעט ולא נדגמו דיאוקסינים ופוראנים. יש לציין שבלתי סביר להסיק מסקנה ע"פ נתוני שנה אחת .על מנת להחליט על התקן הראוי, יש להעריך את החשיפה לאורך מספר שנים.

תרשים 1: ריכוזים נמדדים של דיאוקסינים ופוראנים בעשרים תחנות דיגום במפרץ חיפה יוני, ספטמבר  2007   pg/m³ ))

רק בשנים האחרונות החל המשרד להגנת הסביבה לערוך בדיקות פתע לחריגות פליטה של דיאוקסינים ופוראנים  .כפי שמוצג בטבלה הבאה, מעטות הבדיקות שנערכו, אך בכל מדידה ראשונית, נמצאו רמות חריגות גבוהות ביותר ורק לאחר מכן ננקטו צעדים משמעתיים ונערכו בדיקות נוספות. בנוסף, יש לציין את חשיבות השונות העונתית בדיווח על המדידות ובמקרה זה, לא נראית עקביות מספקת.

טבלה 1: רמות דיאוקסינים ביחס לריכוז המותר ב- 12 מדידות פתע בארובות

מפעל, מחוז	תאריך דגימה	חומר נמדד	ריכוז נמדד ( ng/dscm)	ריכוז מותר	חריגה(%)
חוד פלדה, חיפה	22.06.06	דיאוקסינים ופוראנים	1.03	0.1	930
חוד פלדה, חיפה	28.09.06	דיאוקסינים ופוראנים	0.526	0.1	426
חוד פלדה, חיפה	15.05.07	דיאוקסינים	0.00836	0.1	-
חוד פלדה, חיפה	10.05.07	דיאוקסינים	0.01298 0.00574	0.1	-
סהל, חיפה	03.01.07	דיאוקסינים	0.977	0.1	877
תחנת כח חדרה, חיפה	12.06.06	דיאוקסינים	0.0008	לא מצוין	-
אבן וסיד, חיפה	10.01.07	דיאוקסינים	0.07	0.1
פרופאל, חיפה	08.02.07	דיאוקסינים/ פוראנים	0.048	0.1
חוד פלדה )עכו(	18.10.06	דיאוקסינים/ פוראנים	0.799	0.1	699
א . ע . ביואקולוגיה עין המפרץ, צפון	07.12.04	דיאוקסינים	221	100 יחידות שונות	121
א . ע . ביואקולוגיה	27.04.06	דיאוקסינים/ פוראנים	0.016	0.1	-
יהודה פלדות אשדוד,אשדוד	12.11.07	דיאוקסינים	0.183	0.1	-

חילופי מכתבים

מדינת ישראל

STATE OF ISRAEL

משרד הבריאות		Ministry of Health
שירותי בריאות הציבור		Public Health Services
המחלקה למעבדות, ירושלים		Department of Laboratories, Jerusalem

‏‏‏

יום ראשון 27 ספטמבר 2009

‏ט' תשרי תש"ע

סימוכין: 23664809CALUX משרד הבריאות גזית %5B1%5D.doc

לכבוד:

דר' איתמר גרוטו

ראש שירותי בריה"צ

משרד הבריאות, ירושלים

הנדון: פגישה בנושא בדיקות דיאוקסינים, PCBs ודמויי הורמונים ביום ג' 22/9/2009

ביום ג' 22/9/2009 נפגשו במשרדך: גב' אורנה ברלב,  מר שמעון בראל, מהמכון הווטרינרי בית דגן, דר' צחי סקלסקי מנכ"ל בקטוכם, דר' תמר ברמן משירותי בריה"צ, והח"מ.

גב' ברלב ומר שמען בראל הסבירו את עקרון של שיטת הבדיקה לדיאוקסינים, PCBs ודמויי הורמונים. מדובר בשיטה שבה משתמשים  בתרביות תאים, שמדגירים אותם עם החומרים האמורים לעיל, באמצעות Reproducer gene ניתן לאחר הדגרה עם סובסטרט לוציפרין הינה איכותית – סמי קוונטיטטיבית. ישנה קורלציה טובה עם שיטות יותר ספציפיות כמו .High Performance GC-MS

השיטה אינה ספציפית ואינה מבחינה בין חומרים שונים, אולם  יתרונותיה:

1.       משמשת כשיטת סקרינינג ראשוני למגוון מטריצות כגון, מים, מוצרי  מזון לרבות תמ"ל וחלב אם, סרום, מוצרי מזון בעלי חיים, סדימנטים, שפכים, וקרקעות. השיטות כנראה נכנסות בהדרגה כשיטות מוכרות למעבדות ומוסדות  שונים בעולם (כולל EPA ו"החקיקה האירופית בתחום המזון (EC No 1883/2006) המכירים בשיטות סקרינינג."

2.       זולה בסדרי גודל: 500-700 ₪ לבדיקה לעומת כ 1,000 € לבדיקת דיאוקסין.

דר' סקלסקי הצהיר שבקטוכם מוכנה לקחת על עצמה בצוע בדיקות כאלה ובלבד שיהיה בנמצא נוהל/תקן/תקנה שתחייב ביצוען של בדיקות כאלה במספר ידוע של דגימות באופן שנתי.

סיכום והמלצות:

1.             במסגרת המעבדה לבריאות הציבור תל-אביב מוכנים  לבצע ולידציה/מחקר/סקר ראשוני לבדיקת התכנות אימוץ הבדיקה, אם נציגי החברה יממנו ויספקו את חומרי הבדיקה. רק לאחר ביצוע הסקר ניתן יהיה לעמוד על מידת התכנות בצוע הבדיקות בארץ.

2.             בהקשר זה ממליצה גב' תמר ברמן לבדוק אפשרות לשיתוף פעולה בין משרד הבריאות לבין משרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות. מיפוי התקנות/ תחומים הרלוונטיים ליישום השיטה: מי שתייה, שפכים, מזון, מספוא, קרקע, נחלים.

3.             כמו כן, אם מעמידים את השיטה במעבדה/מעבדות בארץ, עדיין לא קיימת בישראל היכולת אנליטית לאמת התוצאות של ה – CALUX במערכת GC-MS-HP. לכן בכל מקרה, ייתכן ויהיה צורך לשלוח דגימות חיוביות לחו"ל לבדיקה נוספת.

4.             סיכום הדיון יועבר לחוות דעת שירות המזון ובריאות הסביבה ע"מ לבדוק האם קיים צורך והאם קיימת סבירות השימוש בשיטה מבחינתם.

5.             במידת הצורך, לפי שיקולך, יזומן דיון עם בריאות הסביבה ושירות המזון בשירותי בריה"צ לאחר בחינת השיטה במעבדה לבריה"צ תל-אביב.

בברכה

דר' עמנואל גזית

מנהל המחלקה למעבדות

העתק:

אינג' אלי גורדון, מנהל שירות המזון הארצי

אינג' שלום גולדברגר,  מהנדס בריאות סביבה ראשי

גב' תמר ברמן, טוקסיקולוגית ראשית, שירותי בריה"צ

דר' אפרת רורמן, מנהלת המעבדה לבריה"צ תל-אביב

אינג' עירית הן, בריאות הסביבה

דר' צחי סקלסקי מנכ"ל בקטוכם,

גב' אורנה ברלב, 

מר שמעון בראל, מהמכון הווטרינרי בית דגן,

תיוק:

טוקסיקולוגיה מזון

שוטף

ת"ת

מדינת ישראל

STATE OF ISRAEL

משרד הבריאות                                                           MINISTRY OF HEALTH

DIRECTOR OF PUBLIC HEALTH SERVICES                                       ראש שירותי בריאות הציבור

ירושלים                                                                                                              JERUSALEM

 ה' באלול התשע"א     

5 ספטמבר 2011

 34688211

(בתשובה נא ציין מספרנו)

מס' תיק - 42

לכבוד

גב' אורנה בר לב

ornabio9@gmail.com

;

  הנדון בדיקות דיאוקסינים בישראל

סימוכין  דואר אלקטרוני ששלחת למנכ"ל משרד הבריאות ביום 09.08.2011

1.       כפי שכבר עניתי לך בעבר, קיימנו דיון מקיף בנושא, ולהלן התייחסותי לפנייתך;

.2  סעיף 22 של אמנת שטוקהולם מחייב את המדינות החברות באמנה לעודד או לבצע, במסגרת

יכולתם, ניטור של מזהמים אורגניים בלתי פריקים באדם ובסביבה.

.3  במדינת ישראל, האחריות על ניטור של מזהמים בסביבה, ביניהם מזהמים אורגניים בלתי

פריקים, מחולקת בין מספר משרדי ממשלה, כולל משרד הבריאות ) אחריות בתחום מי שתייה

ושאריות במזון(,  המשרד להגנת הסביבה  )אחריות בתחום איכות אוויר, זיהום קרקעות,

ואיכות מים בנחלים (, ומשרד החקלאות  ) אחריות בתחום שאריות במזון(.  המשרד להגנת

הסביבה פועל כמוקד הלאומי בנוגע לאמנת שטוקהולם.

.4 משרד הבריאות מבצע ניטור קבוע של מקורות מי שתייה בישראל למזהמים הכלולים באמנת

שטוקהולם; לינדן, הפטהכלור, כלורדן, אנדרין ו – DDT  תוצאות של בדיקות אלו מופיעות

באתר של משרד הבריאות.

.5   משרד הבריאות ביצע סקר בנושא דיאוקסינים ותרכובות דמוי דיאוקסינים במזון בשנת  2008

במסגרת הסקר נדגמו 61 דוגמאות של חלב ומוצרי חלב , דגים , ביצים , כבד עוף , כבד ושומן בקר . מסקנת הסקר הייתה שגם על פי הערכת חשיפה מחמירה, לא נשקפת סכנה בריאותית לאוכלוסייה בישראל מחשיפה לדיאוקסינים מצריכת מוצרי מזון מן החי מתוצרת הארץ. דו"ח המסכם את תוצאות הסקר מופיע באתר של משרד הבריאות ) בכתובת

(see above in the blog page where the current URL is given)

 .5  משרד הבריאות מתכוון להמשיך ולבצע סקרים תקופתיים בנושא חשיפת הציבור לדיאוקסינים במזון וסקר נוסף מסוג זה מתוכנן לסוף 2011

.6  בנוסף, משרד הבריאות כעת מבצע סקר בנושא ריכוז של דיאוקסינים בחלב אם. הסקר מתבצע בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, במטרה לאסוף מידע על חשיפת הציבור למזהמים בלתי פריקים, בהתאם לדרישות אמנת שטוקהולם.

.7  נציגי משרד הבריאות משתתפים בועדת היגוי של משרד החקלאות בנושא דיאוקסינים בחלב. במסגרת הועדה, בשנת 2011 בוצעו בדיקות ל 26- דוגמאות של חלב ומוצרי חלב, בשיטתCALUX . כל הערכים שנמצאו בדוגמאות שנבדקו היו מתחת לערכים המירביים המקובלים באיחוד האירופאי. מסקנת הסקר הייתה כי בדגימות שנבדקו לא נמצאו ממצאים של דיאוקסינים ודומיהם אשר עלולים להוות סיכון לבריאות הציבור. עם זאת, יש כוונה להמשיך ולנטר חלב ומוצרי חלב במסגרת הוועדה.

8. באשר לקבל החלטה במשרד הבריאות על צורך בהפעלת תקנות לבדיקת דיאוקסינים במזון, הרי שאנשי המקצוע במשרד אינו ממליצים כעת על תקנות המחייבות בדיקת דיאוקסינים במזון, אלא על ביצוע סקרים תקופתיים. אני חוזר ומדגיש כי סקרים שנעשו עד כה במשרד הבריאות ומשרד החקלאות אינם מעידים על סכנה לבריאות הציבור מחשיפה לדיאוקסינים במזון בישראל. מדיניות זו נהוגה גם במרבית המדינות האחרות החברות ב- OECD כגון בארה"ב  )מדיניות ה- FDA  היא לבצע סקרים(.  זוהי גם עמדת ארגון הבריאות העולמי בנושא.

9. לסיכום, משרד הבריאות מבצע ניטור קבוע של מזהמים אורגניים בלתי פריקים במקורות מי שתייה בישראל, ומצבע סקרים על נוכחות דיאוקסינים ותרכובות דמוי דיאוקסינים במזון ובחלב אם. נציגי המשרד משתפים פעולה בנושא זה עם נציגי משרד להגנת הסביבה ונציגי משרד החקלאות, כולל בנוגע לדרישות של מדינת ישראל בהתאם לאמנת שטוקהולם.

 10. היקף הפעילות של משרד הבריאות בתחום זה נקבע בראש ובראשונה על פי מידת הסיכון

הפוטנציאלי לבריאות הציבור ולא על פי שיקולים מסחריים. היקף הפעילות תואם את מידת

הסיכון הפוטנציאלי ולכן אני לא רואה סיבה לשנות כעת את מדיניות המשרד בתחום זה. עם

זאת, במקביל להמשך פעילות הניטור והסקרים בתחום מי שתייה, מזון וחלב אם, נציגי

המשרד ימשיכו לשתף פעולה עם נציגי משרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות בגיבוש

מדיניות לאומית בתחום ניטור של מזהמים אורגניים בלתי פריקים.

בברכה,

פרופ' איתמר גרוטו

ראש שרותי בריאות הציבור

העתק;

פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות

ד"ר רינה ורסנו, שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

גב' תמר ברמן, טוקסיקולוגית ראשית לבריאות וסביבה

ד"ר עמנואל גזית, מנהל המחלקה למעבדות, משרד הבריאות

ד"ר אפרת רורמן, מנהלת המעבדה לבריאות הציבור תל אביב, משרד הבריאות

בתאריך 6 בספטמבר 2011 07:38, מאת דוד סקלי 

לאורנה שלום רב,

חברת DHV מכינה תוכנית לאומית ליישום אמנת שטוקהולם, עבור המשרד להגנת הסביבה (אגף חומרים מסוכנים).

במסגרת הכנת התוכנית, מתבצעת סקירת המצב הקיים בארץ בנושאים השונים הקשורים ל-POPs לרבות סקירת סוגי האנליזות הקיימות בארץ ל-POPs במדיות השונות והיקף המעבדות המציעות שירותים אלה. אנו פונים אליך, בעקבות קבלת מידע על פעילותך בתחום הבדיקות בארץ לדיאוקסינים ול- PCBs .  נשמח לקבל מידע יותר מפורט על המעבדה אותה את מייצגת. האם הבדיקות לחומרים הנ"ל נעשות כיום בארץ או במעבדה בארה"ב? האם הסקירה הראשונית נעשית במעבדה בחו"ל ורק לאחריה נעשות בדיקות נוספות בארץ? אם כן היכן? מי המעבדה? מה שם השיטה והאם היא מוסמכת ע"י גוף המוכר ברשות הלאומית להסמכת מעבדות? לנוחיותך מצורפת טבלה המפרטת את המידע אותו נרצה לברר. אודה, על הוספת המידע המבוקש בטבלה לגבי דיאוקסינים, פוראנים ו- PCBs.

תודה מראש על שיתוף הפעולה!

דוד סקלי

ממונה אמנות וארגונים בינלאומיים
אגף חומרים מסוכנים
המשרד להגנת הסביבה

Monday

Oct. 10,2011

לדוד סקלי שלום,

רצ"ב טבלה הכוללת את המידע המבוקש בנושא בדיקות DIOXIN&PCB's בהקשר לטכנולוגיית CALUX של חברת XDSI . בנוסף רשימת חומרים מסוכנים שניתן לבדוק בעזרת הטכנולוגיות של החברה כלומר CALUX ו - LUMICELL.  חשוב לציין שטכנולוגית CALUX של חברת XDSI כלומר תרבית התאים אינה מוצר מתכלה

ומאפשרת בדיקה של DIOXIN&PCB's במדיומים שונים מים ,שפכים ,מזון נוזלי גוף וכדומה. לכן ניתן לראות שהמחיר עבור שירותי אנליזה בארה"ב ובארץ תלוי במספר הבדיקות . בהתאם לולידציה וסקרים שבוצעו במדינות נוספות לצורך הטמעת טכנולוגית CALUX של חברת XDSI , ניתן לקבוע תוכנית מחקר או סקר בשיתוף פעולה עם החברה על מנת להגדיר את מספר הבדיקות המבוקש ולקבל הצעת מחיר אטרקטיבית ומדוייקת.  משרד הבריאות ומשרד התמ"ת מעוניינים בשיתוף פעולה עם בית חולים שיב"א בנושא בדיקות DIOXIN&PCB's בנוזלי גוף. במקביל מתנהל מו"מ עם מעבדות המתעניינות במתן שירותי אנליזה לבדיקות במזון ובסביבה. חשוב לציין שדר' שור יפגש עם נציגי חברת XDSI בתחילת נובמבר .

Laurence Shore, Ph.D

שנה טובה וגמר חתימה טובה,

אורנה בר לב 

שם	CAS	שיטה	שיוך קבוצת אנליזה	סף רגישות השיטה
Polychlorinated dibenzo-p-dioxins (PCDD)	קיימים 75 איזומרים	CALUX	Luciferase	1 PPT  (TEQ)
			reporting
			gene
Polychlorinated dibenzofurans	קיימים 135 איזומרים	CALUX	Luciferase	1 PPT  (TEQ)
(PCDF)			reporting
			gene
Polychlorinated Biphenyls	1336-36-3	CALUX	Luciferase	1 PPT  (TEQ)
(PCB)			reporting
			gene

מדיה נבדקת (אוויר, שפכים, בוצה, מי שתיה, קרקע, חלב אם, דם, ירקות, בשר, וכד')	משך זמן האנליזה	מכשור לביצוע האנליזה	נדרש משלוח למעבדות בחו"ל (כן/לא)
Air, effluents, drinking water, soil	1 week	illuminator	if positive,
milk, blood, food			yes
(PCDD)
Air, effluents, drinking water, soil	1 week	illuminator	if positive,
milk, blood, food			yes
(PCDF)
Air, effluents, drinking water, soil	1 week	illuminator	if positive,
milk, blood, food			yes
(PCB)

‏ז' כסלו תשע"א

Nov. 11, 2011

הנדון: תוצאות בדיקת חלב ומוצריו לנוכחות דיאוקסינים במסגרת סקר לשנת 2010

עשר דוגמאות חלב וארבע דוגמאות של מוצרי חלב עתירי שומן אשר נדגמו ממקומות שונים בישראל, נבדקו לנוכחות דיאוקסינים ודומיהם, פוראנים (dioxin like furans) ו-PCB's

biphenyls) (polychlorinated.

הדוגמאות נבדקו בתחילה בשיטת Calux bioassay המבוססת על כמילומינוסציה (chemilumunisense) אשר מודדת את הכמות הכללית של דיאוקסינים ודומיהם. הכמות מבוטאת כ- total toxic equivalents (TEQ). כל הערכים שנמצאו בדוגמאות שנבדקו היו מתחת לערכים המירביים המקובלים באיחוד האירופאי. לפיכך, בדגימות שנבדקו לא נמצאו ממצאים של דיאוקסינים ודומיהם אשר עלולים להוות סיכון לבריאות הציבור.

שתי דוגמאות אשר בהן היו הרמות הגבוהות ביותר (אשר גם הן אינן חורגות מהתקן), נשלחו לבדיקה נוספת בשיטת high-resolution magnetic sector GC/MS אשר מאפשרת זיהוי וכימות ספציפי של כל אחד מהחומרים מקבוצת הדיאוקסינים ודומיהם, במטרה לאפיין את פרופיל ההרכב של החומרים השונים הנוכחים בדוגמה.

מהתוצאות עולה כי דוגמה אחת (מס' 3) הכילה 23478-PeCDF (dioxin like furan) ומספר PCB's. הדוגמה השנייה (מס' 4) הכילה 123478-PeCDF ומספר PCB's. לא זוהו דיאוקסינים בדוגמאות אלה.

הפרופיל של תכולת ה-PCB's בשתי הדוגמאות היה דומה ומצביע על רקע דומה של זיהום בשני המשקים או במזון של בעלי החיים. מבין שני הפוראנים שזוהו, 23478-PeCDF הוא בעל רעילות גבוהה פי 4 מ-123478-PeCDF. מאידך, ריכוזו של החומר הרעיל פחות היה גבוה יותר. לפיכך, ערכי ה-TEQ של שתי הדוגמאות היו דומים. שני הפוראנים הללו הם תוצרי שריפה ועשויים להעיד על זיהום שמקורו באוויר או בקרבה לתחנת כוח או מקור אחר דומה.

לסיכום, הדוגמאות שנבדקו אינן מצביעות על בעיה שקשורה בדיאוקסינים בחלב או במוצריו. בהתבסס על הממצאים שלעיל נראה כי נכון יהיה להמשיך ולנטר בהיקף דומה על מנת לזהות מגמות פוטנציאליות או שינויים עונתיים.

בברכה

פרופ' סטפן סובק

בתאריך 12 באפריל 2012 17:15,

משרד ראש הממשלה

פניות הציבור

אני פונה בבקשה לעצור את הסחבת והטיפול הכושל בקביעת מדיניות סביבתית, שמסכנת את בריאות הציבור וכלכלת מדינת ישראל. משרד הבריאות קובע ששליש מהתחלואה בארץ נגרמת כתוצאה של זיהום סביבתי. בנוסף ארגון OECD קובע שאן בישראל מדיניות סביבתית ברורה ויש לבצע מחקרי בריאות וסביבה באופן שיטתי .ראה כתבות במכתב של הקואליציה לבריאות הציבור שבהמשך ההודעה.

DIOXIN&PCB הם משפחה של חומרים בילתי פריקים מסוכנים ומסרטנים ברמות חשיפה נמוכות. בהמשך לכתבות הניוזלטר שבנדון חשוב לציין ,שמוקדי זיהום נחשפו בארץ באוויר ובמזון . תקנות OECD ואמנת שטוקהולם מחייבות את מדינת ישראל לבדוק DIOXIN&PCB במדיומים שונים אוויר, מים, קרקע ,מזון, נוזלי גוף ועוד…

המשרד לאיכות הסביבה חשף חריגות ברמות דיוקסינים בדגימות אוויר במפרץ חיפה .ראה קובץ דיוקסינים במפרץ חיפה שברצ"ב. משרד הבריאות ומשרד החקלאות חשפו DIOXIN&PCB בדגימות מזון מהחי בעיקר מוצרי חלב כלומר הזיהום חדר לשרשרת המזון . בהתאם לתקנות OECD ואמנת שטוקהולם מדינת ישראל מחויבת לבצע סקרים לבדיקת DIOXIN&PCB במדיומים שונים.

בשיחת ועידה טלפונית שהתקיימה בתאריך 13-3-2012 נציגים במשרד הבריאות טוענים, שחשיפת DIOXIN&PCB במדיומים שונים בארץ אינה מהווה סכנה לבריאות הציבור ולכן בשלב זה אן צורך לבצע בדיקות נוספות .

ראה/י לינק לתכנית תחקיר "מה הורג אותנו?" פרק 4 בנושא מתקפת ההורמונים

תכנית ששודרה ועוסקת זיהום סביבתי בחומרים דמויי אסטרוגנים ודיוקסינים והשפעתם על בריאות הציבור.
http://www.tvlink.co.il/link2.aspx?id=2301

טכנולוגית CALUX של חברת XDSI מותאמת לבדיקות סקר של מאות אלפי בדיקות DIOXIN&PCB בשנה במדיומים שונים ובמחיר סביר . הטכנולוגיה מבוססת על תרבית תאים שרגישה לכל החומרים הפעילים מקבוצת DIOXIN&PCB ומאתרת את מוקדי הזיהום במדיומים שונים בטכנולוגיה מתקדמת רגישה ,יעילה, מהירה וחסכונית ובקורלציה מלאה עם טכנולוגית hrGCMS . ניתן לרכוש שירותי אנליזה בחו"ל ולשלוח דגימות לחברה בארה"ב . בנוסף ניתן לרכוש רישיון לטכנולוגית CALUX מהחברה ולבצע את הבדיקות בארץ.

בשנת 2009 משרד הבריאות המליץ להקים מעבדה בארץ - ראה פרוטוקול של דר' עמנואל גזית שברצ"ב. חשוב לציין ,שניתן לבצע בדיקות בנוזלי גוף בבית חולים שיב"א ובדיקות בדגימות סביבה ומזון במעבדות הרלן בהתאם לפרסום מכרז והפעלת תקנות ו/או קול קורא כלומר תקציב מחקר.

כמו כן חשוב לציין ,שחשיפת DIOXIN&PCB במוצרים המיוצאים מישראל עלולה לגרום לסנקציות של ארגון OECD כנגד הייצוא הישראלי. לכן מומלץ לבצע סקרים וניהול סיכונים מושכל בארץ....

בהמשך להתכתבות עם משרד הבריאות חשוב לברר מספר נושאים:

1. מדוע אן התקדמות ולא הוקמה מעבדה מרכזית לבדיקת DIOXIN&PCB בארץ בהתאם להמלצות של משרד הבריאות משנת 2009 ?

ראה פרוטוקול של דר' גזית שברצ"ב.

2. מדוע משרד הבריאות מתחמק מאחריותו לתיאום הפעילות של משרדי הממשלה ?

רצ"ב פרוטוקול של דר' גזית שכולל המלצה של דר' תמר ברמן הטוקסיקולוגית הראשית במשרד הבריאות להפעלת התקנות במשרדי הממשלה הרלוונטיים. משרד התמ"ת ,המשרד לאיכות הסביבה ומשרד החקלאות מכירים את טכנולוגית CALUX של חברת XDSI ומחכים להחלטות של משרד הבריאות .

3. מדוע לא פורסם עדין מכרז לבדיקת DIOXIN&PCB במזון ובנוזלי גוף?

פרופ גרוטו ציין בתגובה לפרופ' גמזו - מנכ"ל משרד הבריאות שמשרד הבריאות יפרסם מכרז לבדיקת DIOXIN&PCB במזון בשנת 2011. ניתן להבין שמתעלמים מדו"ח שפרסם משרד הבריאות שקובע "שליש מהתחלואה בישראל נגרמת מזיהום סביבתי" . בנוסף מתעלמים מתקנות והמלצות של ארגון OECD בנושא מחקרי בריאות וסביבה .ראה כתבה בניוזלטר של הקואליציה לבריאות הציבור שבהמשך.

4. מדוע רכשו שירותי אנליזה מחו"ל ובדקו חומרים בודדים בלבד מקבוצת DIOXIN&PCB בטכנולוגיה שאינה מתאימה לבדיקות סקר במדגם קטן וללא מכרז ?.

פרופ' גרוטו מרשות המזון במשרד הבריאות מציין במכתבו שמשרד הבריאות חייב לפעול בהתאם לחוק המכרזים .

5. מדוע לא התייחסו להמלצה של דר' רינה ורסנו ממשרד הבריאות לבדוק טכנולוגיות נוספות זולות וישימות לבדיקת דיוקסינים ?

בדו"ח של משרד הבריאות ראה/י סעיף 10 בקובץ דיוקסינים במפרץ חיפה שברצ"ב . דר' רינה ורסנו מציינת שיש סטיות משמעותיות בתוצאות שהתקבלו ממעבדות אנליטיות שונות בחו"ל. לכן המליצה לבדוק טכנולוגיות זולות וישימות נוספות, להקים מעבדה לבדיקת דיוקסינים בישראל או להכיר במעבדה פרטית מתאימה. על מנת לאפשר למשרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה לבצע סקרים רחבים וניהול סיכונים בצורה יעילה.

חשוב לציין שניתן לבצע אלפי בדיקות DIOXIN&PCB בטכנולוגית CALUX של חברת XDSI במחיר סביר ובטכנולוגיה רגישה ויעילה שמותאמת לבדיקות סקר . ניטור יעיל של מזהמים סביבתיים מחייב בדיקה רחבה של מאות אלפי דגימות במדיומים שונים בטכנולוגיה מהירה וזולה, שרגישה לכל החומרים בקבוצת DIOXIN&PCB וחושפת ביעילות את כל מוקדי הזיהום. רק 10% מהדגימות החיוביות נבדקות בשיטה האנליטית היקרה ,שמגדירה את המזהם העיקרי מתוך סה"כ הרעילות שבדגימה.

6. מדוע רכשו שירותי אנליזה יקרים בחו"ל של טכנולוגיה שאינה מתאימה לבדיקות סקר ולא רכשו שירותי אנליזה מחברת XDSI ?

חשוב לציין שניתן לבצע מאות אלפי בדיקות DIOXIN&PCB בשנה בטכנולוגית CALUX של חברת XDSI במחיר סביר ובטכנולוגיה רגישה ויעילה שמותאמת לבדיקות סקר .

עלות שירותי אנליזה במעבדות אנליטיות בחו"ל לבדיקת כל החומרים הפעילים מקבוצת הדיוקסינים היא יקרה כ - 1000$ לבדיקה . עלות שירותי אנליזה במעבדות XDSI היא 200-400 דולר. עלות הבדיקה בטכנולוגיה של חברת XDSI במעבדה בארץ היא מאות שקלים בלבד.....

חשוב לציין שניתן להכיר במעבדת הרלן ,שמתאימה לעבודה בטכנולוגית CALUX בדגימות מזון וסביבה .ראה מכתב כוונות של חברת הרלן שברצ"ב.

7. מדוע קבעו שמשרד לאיכות הסביבה אחראי על אשרור אמנת שטוקהולם?

חשוב לציין, שאגף חומרים מסוכנים במשרד לאיכות הסביבה עוסק בהסכמי סחר בינלאומיים ולא קשור לטכנולוגיות מעבדתיות . דוד סקלי מאגף חומרים מסוכנים אחראי על אמנות בינלאומיות ומדגיש שבהתאם לתקנות OECD ואמנת שטוקהולם, מדינת ישראל מחויבת לנטר חומרים מסוכנים בילתי פריקים כולל DIOXIN&PCB .

בשיחת ועידה טלפונית שהתקיימה בתאריך 13-3-2012 בהשתתפות משרד הבריאות ,חברת XDSI ודוד סקלי .נציגים ממשרד הבריאות טענו שבהתאם לתוצאות שהתקבלו בסקרים אן סכנה לבריאות הציבור בישראל ולכן בשלב זה אן צורך לבצע בדיקות DIOXIN&PCB בארץ....

דוד סקלי הגיב בתוקף שחייבים לנטר חומרים מסוכנים בהתאם לתקנות בינלאומיות וללא קשר לסכנה לבריאות הציבור . השאלה היא איזו טכנולוגיה מתאימה לניטור DIOXIN&PCB במדיומים שונים. דוד סקלי עוקב אחרי פרסום מכרזים במשרד הבריאות לבדיקת DIOXIN&PCB במזון ונוזלי גוף כולל החלטה לגבי הטכנולוגיה שמתאימה לבדיקות הסקר.

8. מדוע משרד הבריאות אינו פונה ישירות לחברת XDSI בדומה לפעילות של משרדי בריאות ברחבי העולם?.

קשר ישיר לחברה או בתיווך של מעבדות הרלן ובית חולים שיב"א יקדם את הטמעת טכנולוגית CALUX לבדיקת DIOXIN&PCB בארץ ויאפשר למשרד הבריאות לקבוע מדיניות סביבתית בתחום זה ולהפעיל תקנות רלוונטיות .

הפעלת תקנות לבדיקת DIOXIN&PCB ושיתוף פעולה של משרד הבריאות כקורדינטור עם המשרדים לאיכות הסביבה ,החקלאות ,התמ"ת ,חברת הרלן וביה"ח שיבא יאפשרו למדינת ישראל לבצע ניהול סיכונים וליישם תקנות של אמנות בינלאומיות . כמו כן ,הפעלת התקנות תאפשר ללקוחות כגון קופות החולים ,תעשיה ורשויות המקומיות לממן את הבדיקות שיתבצעו במעבדות בארץ. במקביל למימון הדיגום וניהול הסיכונים שיבצע משרד הבריאות בשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה נוספים.

התחמקות מאחריות של משרדי הממשלה וחוסר קורדינציה של משרד הבריאות גורמים לסחבת וטיפול כושל בקביעת מדיניות סביבתית . מצב זה מהווה סכנה לבריאות הציבור וכלכלת מדינת ישראל.

אשמח לקבל משוב ותודה מראש,

אורנה בר לב

אבי וידרמן שלום, (מטה ח"כ שאול מופז)  April 12, 2012

חשוב לציין שפניתי לח"כ רחל אדטו לפני מספר חודשים .בעקבות הפנייה דר' בועז לב משנה למנכ"ל משרד הבריאות  קבע שיחת ועידה טלפונית בהשתתפות נציגים ממשרד הבריאות , חברת XDSI , חברת הרלן והמשרד לאיכות הסביבה. לצערי השיחה התבצעה בעברית ונציג XDSI לא היה שותף פעיל בשיחה....

בתחילה נציגי משרד הבריאות טענו שאן צורך לבצע בדיקות DIOXIN&PCB ולא נמצאו חריגות משמעותיות . בהמשך השיחה דוד סקלי שממונה על אמנות בינלאומיות במשרד לאיכות הסביבה ואחראי על אישרור אמנת שטוקהולם טען שהשאלה היא לא הצורך. מדינת ישראל חייבת לנטר DIOXIN&PCB בכל המדיומים  בהתאם לתקנות של אמנות בינלאומיות וארגון OECD .

השאלה היחידה היא איזה טכנולוגיה מתאימה לניטור DIOXIN&PCB.

שאלתי מדוע לא מיישמים את החלטת משרד הבריאות להקים מעבדה לבדיקת DIOXIN&PCB בטכנולוגית CALUX בהתאם לפרוטוקול של דר' גזית משנת 2009 ? (ראה קובץ דר' גזית שברצ"ב)

מדוע דר' גזית שלח את דר' חכם לפגישה במעבדה הטוקסיקולוגית של בית חולים שיב"א בנושא טכנולוגיית CALUX של חברת XDSI ובדיקות DIOXIN&PCB בנוזלי גוף ?

בתום הפגישה דר' דולמן מנהל המעבדות בבית חולים שיב"א הדגיש את חשיבות הנושא

ודרש פנייה מסודרת של משרד הבריאות כלומר פירסום מכרז.

בהמשך שיחת הועידה דר' רינה ורסנו ממשרד הבריאות טענה שיש מקום להרחיב את הסקרים לבדיקת DIOXIN&PCB

ויש צורך לבדוק את טכנולוגיית CALUX של חברת XDSI (ראה המלצה של דר' ורסנו גם בקובץ דיוקסינים במפרץ חיפה סעיף 10 שברצ"ב ) .נציגת חברת הרלן שאלה מדוע רכשו שירותי אנליזה יקרים בחו"ל?

מדוע לא רוכשים שירותי אנליזה בטכנולוגיית CALUX מחברת הרלן שמעוניינת לבצע בדיקות DIOXIN&PCB בארץ?

(ראה מכתב כוונות של חברת הרלן שברצ"ב) .

לאחר שיחת הועידה ובהתאם לתגובה של פרופ' גרוטו ממשרד הבריאות ונציגים ממשרדי ממשלה נוספים

ניתן להבין שאחריות ניטור חומרים מסוכנים מחולקת בין מספר משרדים:

- משרד התמ"ת אחראי על ניטור חומרים מסוכנים בתוך המפעלים כולל דגימות אוויר

ובדיקת נוזלי גוף של העובדים כלומר רפואה תעסוקתית.

- המשרד לאיכות הסביבה אחראי על ניטור חומרים מסוכנים בסביבה מחוץ למפעלים כולל דגימות אוויר קרקע שפכים וכדומה..

- משרד החקלאות אחראי על ניטור חומרים מסוכנים בחומרי גלם של מוצרי מזון (חלב, בשר, ביצים מזון לבעלי חיים וכדומה..)

-משרד הבריאות אחראי על ניטור חומרים מסוכנים במוצרי מזון ובנוזלי גוף.

בתגובה של המשרד לאיכות הסביבה להודעות ששלחתי ניתן להבין שהמשרד אינו מעוניין לבדוק DIOXIN&PCB .

למרות חשיפת DIOXIN&PCB באוויר ובמזון ובניגוד להמלצה של דוד סקלי מאגף חומרים מסוכנים .

חשוב לציין שדר' ישעיהו בר אור המדען הראשי הקודם של המשרד לאיכות הסביבה

המליץ לבדוק DIOXIN&PCB בטכנולוגיית CALUX של חברת XDSI בדגימות אוויר ושפכים

במעבדה ישראלית ,בהתאם לחוק אוויר נקי ואמנת שטוקהולם......

בנוסף חשוב לציין שהמשרד לאיכות הסביבה אינו מעוניין לבדוק פעילות אסטרוגנית בסביבה

למרות המלצה של מומחים במשרד לפרסם מכרז בנושא זה .

ראה לינק לכתבת התחקיר "זה הורג אותנו" של אורנה בן דור ששודרה בערוץ הבריאות
בנושא זיהום סביבתי בחומרים דמויי אסטרוגנים ודיוקסינים והשפעתם על בריאות הציבור

http://www.tvlink.co.il/link2.aspx?id=2301

חשיפה לרמות גבוהות של DIOXIN&PCB מעלה את שיעור התחלואה והתמותה מסרטן.
חקר מעמיק של תחלואת נשים בישראל במחלה לימפומה נון הודג'קין

בהשוואה לאוכלוסיות נשים במקומות אחרים בעולם מלמד
שבשנים 1993־1997 קצב הופעתו של סרטן זה אצל נשים יהודיות בישראל היה הגבוה ביותר בעולם!

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4197017,00.html

לצערי אן שיתוף פעולה עם המשרד לאיכות הסביבה ולכן לדעתי מומלץ שמשרד הבריאות יאשרר אמנות בינלאומיות  ויהווה קורדינטור של תוכנית הניטור במשרדי הממשלה השונים לצורך ניתוח התוצאות וניהול סיכונים. שיתוף פעולה של משרד התמ"ת ומשרד הבריאות בקביעת תוכנית לבדיקת DIOXIN&PCB בדגימות פלט של מפעלים ובנוזלי גוף של העובדים יאתרו את מקור הזיהום .(מפעל חוד חנית אסף במפרץ חיפה)

"lubov.pushnoy" <Lubov.Pushnoy@moital.gov.il>,

שיתוף פעולה של משרד החקלאות ומשרד הבריאות בבדיקת חומרי גלם של מזון ימנע זיהום של מוצרי המזון.

"Laurence Shore" <laurenceshores@yahoo.com>,

בהתאם לתוכנית משרד התמ"ת ומשרד החקלאות יבצעו את הדיגום והבדיקות יבוצעו במעבדות הרלן ברחובות.

משרד הבריאות ינתח את התוצאות ויבצע ניהול סיכונים בעזרת תוכנה או אתר בקרה.
"אלי פלג" <elipeleg2005@walla.com>,

אשמח לקבל משוב ותודה מראש,

אורנה בר לב

בתאריך 30 באפריל 2012 21:07, מאת m.k shaul mofaz <mofaz48@gmail.com>:

אורנה שלום רב,

ראשית, אני מודה לך על פנייתך.

ביקשנו את התייחסותה של ח"כ רחל אדטו.

בברכה,

אבי וידרמן

ראש המטה

לשכת מבקר המדינה

17 מאי 2012

סימוכין: ל/דא12/ 0430

לכבוד

גב' אורנה בר-לב

שלום רב,

אנו מאשרים בתודה קבלת העתק מכתבך, אל אבי וידרמן, בדואר אלקטרוני מיום 01.05.2012, שכותרתו "רשימה חלקית של כתבות בנושא זיהום דיוקסינים במוצרי מזון".

בברכה,

יסמין יהושע

רכזת פניות הציבור

__